מדריך הסכמה מדעת בטיפול רפואי

מהי הסכמה מדעת בטיפול רפואי?

הסכמה מדעת היא הסכמה מודעת ומעורכת של חולה לקבל טיפול רפואי מסוים, לאחר שהוא קיבל מידע מלא וברור מן הרופא או צוות הרפואה בדבר טיבו של הטיפול, יעדיו, הסיכונים הגלומים בו, התופעות הלוואי האפשריות, החלופות הזמינות ותוצאות אפשריות של אי-קבלת הטיפול. זוהי זכות בסיסית של כל חולה, ובסיס משפטי לכל התערבות רפואית בגופו של אדם.

בישראל, זכות זו מעוגנת בחוק זכויות החולה, בפסיקה מרכזית של בתי המשפט ובעקרונות אתיים בסיסיים של הרפואה. כל טיפול רפואי שניתן ללא הסכמה מדעת של החולה (או של מי שיש לו סמכות להחליט בשמו) עלול להוות הפרה של זכויות החולה ויכול להוות בסיס לתביעת הסכמה מדעת.

מטרת מדריך זה היא להסביר בבהירות את המושגים, התהליכים והזכויות המשפטיות הקשורים להסכמה מדעת בטיפול רפואי, ולהנחות אתכם בשאלות הנוגעות לזכויותיכם כחולים ולאפשרויות המשפטיות הזמינות במקרה של העדר הסכמה מדעת או הפרתה.

מדוע הסכמה מדעת חשובה?

הסכמה מדעת משמשת כרתיעה משפטית וחוקית חיוני בשלוש מישורים עיקריים:

• כבוד לאוטונומיה של החולה: כל אדם זכאי לשלוט על גופו ולהחליט מה ייעשה לו. טיפול שניתן ללא הסכמה הוא הפרה של כבוד האדם ואוטונומיה אישית.
• הגנה משפטית: הסכמה מדעת מהווה הגנה משפטית לרופא או לבית החולים מפני תביעות אזרחיות בגין הטיפול עצמו, כאשר הוא ניתן בהתאם להנחיות הרפואיות המקובלות.
• בסיס לאחריות: אם הטיפול נתן ללא הסכמה מדעת, או אם לא הועברה מידע חיוני, החולה רשאי להגיש תביעה בגין הפרה של זכויותיו ולתבוע פיצוי כספי על הנזק שנגרם.

מה חייב לכלול תהליך הסכמה מדעת תקין?

תהליך הסכמה מדעת תקין חייב להכיל מספר רכיבים חיוניים, שכל אחד מהם הוא תנאי הכרחי:

• מתן מידע מלא: הרופא חייב להסביר בשפה פשוטה ומובנת (לא ביטחון רפואי טכני) את טיבו של הטיפול, את מטרתו, את ההליך המדוקדק, את הסיכונים הידועים (גם אם הם נדירים), את התופעות הלוואי האפשריות, את שיעור הצלחת הטיפול בנסיבות דומות, ואת החלופות הרפואיות הזמינות.
• הבנה של המידע: לא מספיק שהרופא העביר מידע; החולה חייב להבין אותו. אם החולה אינו מבין, הרופא חייב להסביר שוב בדרכים אחרות, ובמידת הצורך בעזרת מתורגמן או חומרים כתובים.
• זמן לחשיבה: החולה זכאי לזמן סביר לחשוב על ההחלטה, לשאול שאלות ולהתייעץ עם בני משפחה או עם רופא שני במקרים מורכבים. טיפול דחוף או חירום עלול להצדיק קיצור זמן זה, אך גם אז יש להשתדל למצוא זמן ולהסביר.
• הסכמה חופשית ופעילה: ההחלטה של החולה חייבת להיות שלו, ללא כפייה, לחץ, תרמית או ניצול של מצב חולשה. החולה רשאי לסרב לטיפול, גם אם הרופא סבור שהטיפול הוא בעבורו.
• תיעוד: עדיף שההסכמה תהיה בכתב (טופס חתום) או שלפחות תהיה תיעוד בקובץ הרפואי בדבר המידע שהועבר וההסכמה שנתנה. תיעוד זה משמש כראיה בעת מחלוקת.

מי יכול לתת הסכמה מדעת?

בדרך כלל, החולה עצמו הוא זה שנותן הסכמה מדעת, כל עוד הוא בעל יכולת שיפוט (competence) וברור דעתו. עם זאת, ישנם מקרים שבהם אדם אחר מוסמך לתת הסכמה בשם החולה:

• קטינים: בדרך כלל, הוריו או אפוטרופוסו של קטין הם אלה שנותנים הסכמה בשמו. עם זאת, אם הקטין בגיל שיכול להבין את המשמעות של הטיפול (בדרך כלל מגיל 12 ומעלה), יש להשתדל לקבל גם את הסכמתו.
• אדם בעל היעדר יכולת שיפוט: אם החולה אינו מסוגל להבין מידע או להחליט (בגלל דמנציה, פגיעה בתודעה, חוסר כושר נפשי או מצב רפואי אחר), אפוטרופוסו, שומר זכויותיו, או בן משפחה קרוב (בהתאם לדין) רשאי לתת הסכמה בשמו.
• ייפוי כוח מתמשך: אדם שחוקק ייפוי כוח מתמשך (advance directive) עלול להעביר סמכות להחליט בעניינים רפואיים לאדם אחר במקרה שהוא יפסיד את יכולת השיפוט.

מה קורה כאשר יש עדר הסכמה מדעת?

העדר הסכמה מדעת הוא מצב חמור בו הרופא או בית החולים ביצעו טיפול רפואי ללא הסכמה תקינה של החולה (או של מי שיש לו סמכות להחליט בשמו). זה עלול להתרחש במספר תרחישים:

• הרופא לא העביר מידע מספיק: הרופא ביצע את הטיפול מבלי להסביר למטופל את הסיכונים או החלופות, או העביר מידע חלקי ומטעה.
• החולה סירב וביצעו את הטיפול בכל זאת: החולה ביטא בבירור את סירובו, אך הרופא התעלם וביצע את הטיפול.
• לא הייתה הסכמה כלל: הטיפול בוצע ללא כל שיחה עם החולה או ללא ניסיון לקבל הסכמה.
• הסכמה תחת לחץ או תרמית: החולה נאלץ או הונדס להסכים תחת לחץ פסיכולוגי, איום או מניפולציה.

בכל אלה, החולה עלול להגיש תביעת הסכמה מדעת נגד הרופא, בית החולים או קרן ביטוח בריאות.

תביעת הסכמה מדעת — מה זה וכיצד עובד?

תביעת הסכמה מדעת היא תביעה אזרחית שמגישה חולה נגד רופא או בית חולים בטענה שביצעו טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת תקינה. זוהי תביעה בתחום דיני הנזיקין, והחולה (התובע) חייב להוכיח כי:

• הרופא או בית החולים לא העבירו מידע חיוני;
• החולה לא הסכים לטיפול (או הסכים תחת לחץ או בעקבות מידע מטעה);
• בעקבות הטיפול, החולה סבל נזק (גופני, נפשי, כלכלי או אחר).

בניגוד לתביעת רשלנות רפואית רגילה, בתביעת הסכמה מדעת אין צורך להוכיח שהרופא טעה או שהטיפול לא היה מקצועי. די בכך שלא ניתנה הסכמה מדעת תקינה. כלומר, גם אם הטיפול בוצע בצורה מקצועית מובהקת, החולה רשאי לתבוע אם לא קיבל הסכמה.

בתביעת הסכמה מדעת, המטבח של התביעה הוא הזכות של החולה לשלוט על גופו ולהחליט בעניינים הרפואיים שלו. זוהי תביעה של עיקרון ודיגניטי, ולא רק של טעות מקצועית.

כיצד מוכיחים את העדר הסכמה מדעת?

הוכחת העדר הסכמה מדעת יכולה להיעשות בכמה דרכים:

• עדויות של החולה ובני משפחה: עדות חזקה על כך שהחולה לא קיבל מידע, או שקיבל מידע חלקי, או שלא הבין.
• קובץ הרפואה: בדיקה של התיעוד הרפואי עלול להראות שלא תועדה הסכמה, או שהתיעוד לא מפרט את המידע שהעבירו.
• עדויות רפואיות: בדרך כלל, התובע מביא עדות של רופא בעל ניסיון בתחום זה (חוקר), שמעיד שהמידע שהיה צריך להעביר לא הועבר, או שהטיפול לא היה דחוף מספיק כדי להצדיק חוסר הסכמה.
• סטנדרט הרפואה המקובל: בתביעת הסכמה מדעת, משתמשים בסטנדרט של "רופא סביר" — כלומר, רופא סביר בעל ניסיון דומה היה מעביר את המידע הזה? רופא סביר היה מחכה להסכמה?

מה הנזק בתביעת הסכמה מדעת?

בתביעת הסכמה מדעת, החולה רשאי לתבוע פיצוי בגין מספר סוגי נזקים:

• נזקי גוף: כאבים, סבל, פגיעה בבריאות, אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות נוספות בגלל הטיפול.
• נזקים נפשיים: פחד, חרדה, שקט נפשי שהופר, אובדן איכות חיים.
• נזקים כלכליים: הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה בשל אי-יכולת לעבוד, הוצאות טיפול נוסף.
• נזק לכבוד וכבוד עצמי: בתביעות הסכמה מדעת, בתי המשפט מודים בנזק לכבוד האדם בגלל ההפרה של אוטונומיה שלו, גם אם לא היה נזק גופני ישיר.

סכום הפיצוי תלוי בחומרת ההפרה, בגודל הנזק, בהשפעה על חיי החולה ובנסיבות המקרה. כל מקרה נבחן לגופו על ידי בית המשפט.

חריגים ומקרים חירום

קיימים מקרים שבהם הרופא רשאי לבצע טיפול ללא הסכמה מדעת קודמת:

• מצב חירום: אם החולה בסכנה מיידית לחיים או לבריאות, והעיכוב בכדי לקבל הסכמה עלול להוביל לנזק חמור, הרופא רשאי לבצע את הטיפול. לאחר מכן, כאשר החולה יחזור להיות בעל יכולת שיפוט, יש להסביר לו מה בוצע ולמה.
• אדם בהכרה אבודה: אם החולה אינו מסוגל לתת הסכמה (בהכרה אבודה, תחת הרדמה), הרופא רשאי לבצע טיפול הכרחי בהנחה שהחולה היה מסכים לו היה בעל יכולת.
• זכויות של ילדים: בטיפול בילדים, ההורים נותנים הסכמה, אך בדרך כלל הרופא מנסה גם לקבל הסכמה מהילד בהתאם לגילו ולהבנתו.

עם זאת, אפילו בחריגים אלה, הרופא חייב להשתדל להסביר ולקבל הסכמה כאשר ניתן, ויש לתעד את הנסיבות שהצדיקו את העדר ההסכמה.

דוגמאות של מקרים הסכמה מדעת — תרחישים משפטיים

להלן כמה תרחישים שכיחים שבהם עלולה להיות בעיה של הסכמה מדעת:

תרחיש 1: ניתוח כירורגי שלא הוסבר כראוי

מטופל הגיע לבדיקה בשל כאב בברך. הרופא ההמלצה בניתוח כדי לתקן סחוס פגום. המטופל לא קיבל הסבר מלא על הסיכונים (זיהום, דימום, נדודי כתף), לא שמע על טיפולים שמרניים חלופיים (פיזיותרפיה, תרופות), ולא קיבל זמן לחשוב. הניתוח בוצע, וכעת המטופל סובל מכאבים כרוניים. בתרחיש זה, יש בסיס לתביעת הסכמה מדעת, גם אם הניתוח בוצע בצורה מקצועית.

תרחיש 2: טיפול שלא הוסכם כלל

אישה הגיעה לבדיקה מכיוון שחשדה שיש לה סרטן. הרופא החליט לבצע ביופסיה (דגימת רקמה) ללא שאל הסכמה, בטענה שזה "פשוט ודחוף". האישה לא ידעה שהביופסיה תתבצע עד שהרופא כבר התחיל. בתרחיש זה, בוודאות יש הפרה של הסכמה מדעת, וזה עלול להוות בסיס לתביעה חזקה.

תרחיש 3: הסכמה תחת לחץ

רופא אמר למטופל: "אם לא תעשה את הניתוח היום, אתה עלול למות בשבוע הבא". המטופל, מפחד ובלחץ, חתם על הסכמה. מאוחר יותר התברר שהאבחנה הייתה מטעה, וסכנת חיים לא הייתה קיימת באמת. בתרחיש זה, ההסכמה לא הייתה חופשית, וזו עלולה להיות בסיס לתביעה.

תרחיש 4: ילד שלא ניתן לו הסבר

בן 14 הגיע לבדיקה בשל כאבי ראש. הרופא החליט לתת לו תרופה ללא הסבר, ולא שאל את הילד או את הוריו על אלרגיות או תרופות שהוא כבר לוקח. הילד קיבל תגובה אלרגית חמורה. בתרחיש זה, לא רק שלא קיבלה הסכמה, אלא גם לא בוצעה בדיקה של בטיחות. זה עלול להוות בסיס לתביעה חזקה.

תרחיש 5: הסכמה מטעה

רופא אמר למטופל שתרופה מסוימת "בטוחה לחלוטין" וכי "אין תופעות לוואי". המטופל הסכים על בסיס זה. מאוחר יותר, המטופל סבל מתופעות לוואי חמורות. בדיקה של ספרות רפואית מראה שתופעות הלוואי הללו ידועות ותכופות. בתרחיש זה, המידע שהעביר הרופא היה מטעה, וזה עלול להוות בסיס לתביעה.

כיצד משרד מנדלבוים, גור, ויצמן-גור ושות' יכול לעזור לך

משרד מנדלבוים, גור, ויצמן-גור ושות' הוא משרד בוטיק משפחתי בעל ניסיון של מעל 18 שנים בייצוג תובעים בתביעות נזיקין, כולל תביעות הסכמה מדעת ורשלנות רפואית. אנו ממוקמים ברמת גן, וגם בפתח תקווה, ונעמוד לשירותך.

בתביעות הסכמה מדעת, אנו מבינים את המורכבויות המשפטיות והרפואיות. אנו יודעים כיצד לאסוף ראיות, כיצד לעבוד עם חוקרים רפואיים, כיצד להציג את המקרה בפני בית המשפט, וכיצד לנהל משא ומתן עם בתי חולים וקרנות ביטוח. אנו מוקדשים לייצוג תובעים בלבד, כלומר אנו עובדים עבורך ובעבורך בלבד, ללא ניגוד עניינים.

אנו מציעים פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות, שבה נוכל להקשיב לסיפורך, לנתח את המקרה שלך בקצרה, להסביר לך את הזכויות שלך, ולייעץ לך בדבר הצעדים הבאים. לא תהיה לך התחייבות כלשהי בפגישה זו.

תהליך העבודה שלנו

כאשר אתה פונה אלינו בגין תביעת הסכמה מדעת, התהליך שלנו הוא כדלקמן:

1. פגישת ייעוץ ראשונה: אנו מקשיבים לסיפורך, אנו שואלים שאלות פרטניות, אנו מבינים את הנסיבות. אנו מסביר לך את זכויותיך ואת הדרכים האפשריות להגנה על זכויותיך.
2. איסוף ראיות: אנו מבקשים מבית החולים או מן הרופא את קובץ הרפואה המלא, תיעוד הטיפול, תוצאות בדיקות, ופוטוגרפיות רפואיות אם יש. אנו גם אוספים עדויות משפחתיות ומן עדים אחרים.
3. הערכה משפטית: אנו בוחנים את הראיות, אנו בודקים את הדין הרלוונטי, אנו מעריכים את סיכויי התביעה.
4. גיוס חוקר רפואי: אנו פונים לחוקר רפואי בעל ניסיון בתחום, שיעיין בקובץ הרפואה ויעיד בדבר סטנדרטים של הרפואה המקובלת ובדבר סטייה מהם.
5. משא ומתן: אנו מנהלים משא ומתן עם בית החולים, הרופא או קרן הביטוח, במטרה להגיע להסכם כספי בלא צורך בתביעה משפטית.
6. הגשת תביעה: אם משא ומתן לא יצליח, אנו מגישים תביעה לבית המשפט המוסמך, אנו מנהלים את ההליכים, אנו מייצגים אותך בהשמעות, ואנו דוגרים עד לסיום המקרה.

מדוע לבחור במשרד מנדלבוים, גור, ויצמן-גור ושות'?

• ניסיון מעל 18 שנים: משרדנו נוסד בשנת 2008 על ידי עו"ד קרן מנדלבוים, ומאז אנו מייצגים תובעים בתביעות נזיקין בהצלחה.
• ייצוג תובעים בלבד: אנו עובדים עבור תובעים בלבד, ללא ניגוד עניינים. אנו לא מייצגים בתי חולים, רופאים או קרנות ביטוח.
• יחס אישי ומסור: אנו מאמינים בקשר אישי עם הלקוחות שלנו. כל מקרה הוא חשוב לנו, ואנו מוקדשים לייצוג שלך.
• ייעוץ חינם: פגישת ייעוץ ראשונה אינה עולה כלום. אנו רוצים להכיר אותך ולהבין את המקרה שלך לפני כל התחייבות.
• מיקום נוח: אנו ממוקמים ברמת גן וגם בפתח תקווה, כדי שתוכל להגיע אלינו בנוחות.